מתלבשים על האירוע

ארגון ותכנון כל סוגי האירועים

מסמנים ביומן ומתכוננים לחגוג: תאריכים של חגים ומועדים

השנה העברית משופעת בחגים ומועדים. ימים אלו ידועים בשל השפע הרוחני הרב בו הם טעונים, הסגוליות הרבה שלהם לתפילה ולהתקדמות בעבודת השם וההשפעה שלהם על שאר ימות השנה. חלק מחגי ישראל והמועדים מצווים בתורה, חלקם – חז"ל קבעו ואחרים נוספים נוספו עם השנים.

חגים ומועדים – אלו תאריכים הם צובעים לנו בלוח השנה ומה משמעותם?

לפניכם סקירה של תאריכי חגי ומועדי ישראל, מהותם ומנהגיהם. לנוחיותכם, תוכלו לפנות ללוח שנה באתר כיפה לקבלת מידע מעודכן ומפורט.

חג הפסח

מתקיים בתאריכים: ט"ו – כ"א בניסן. הטעמים לקיום חג זה הם מכת בכורות, יציאת מצרים שהתקיימה בראשון של פסח וקריעת הים שהתרחשה בשביעי של פסח. פסח הינו חג המצווה מדאורייתא ובו יש איסור אכילת חמץ, אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים. אנו מתפללים תפילת טל ובליל הסדר עורכים את קערת הפסח.

ל"ג בעומר 

מתקיים בתאריך: י"ח אייר. יום זה הינו מנהג וטעמו פטירת רבי שמעון בר יוחאי בו הופסקה מגיפת תלמידי רבי עקיבא והתגלו רזי תורה גדולים. ביום זה אנו נוהגים להדליק מדורות ולעלות על קברו.

חג השבועות

מתקיים בתאריך: ו' בסיוון. חג זה מדאורייתא זכר למעמד הר סיני וקבלת התורה. מנהג ישראל ללמוד תורה כל הלילה, לאכול מאכלי חלב, לקרוא את עשרת הדברות ואת מגילת רות.

 

 

ראש השנה

מתקיים בתאריכים: א'-ב' בתשרי. היום הראשון של ראש השנה הינו מדאורייתא והים השני נקבע על ידי חז"ל. יום זה הינו יום דין לכל ברואי העולם. לפי חז"ל ר"ה הינו יום בריאת האדם. בחג זה אנו מתחייבים בתקיעת שופר. מנהג לקיים התרת נדרים, סדר תשליך וסדר ר"ה. ימי ר"ה הם ימי תפילה וראשיתם של עשרת ימי תשובה.

יום הכיפורים

מתקיים בתאריך: י' בתשרי. יום זה נקבע מדאורייתא והינו יום כפרה ומחילת עוונות, יום צום, תשובה ותפילה.

חג הסוכות

מתקיים בתאריכים: ט"ו – כ"א בתשרי. חג מן התורה. זכר לסוכות בהם ישבו עם ישראל משך 40 שנה אנו יושבים בסוכה וכן בנוסף אנו נוטלים 4 מינים, קוראים פיוטי הושענות וחובטים ערבה ביום השביעי – יום הושענא רבא.

שמיני עצרת – שמחת תורה

מתקיים בתאריך: כ"ב תשרי (בחו"ל: כ"ב עד כ"ג תשרי). שמיני עצרת הינו יום מיוחד לעמ"י שנחגג לאחר סיום שבעת ימי הסוכות המיועדים לכל העולם ונקבע מדאורייתא. ביום זה אנו מתפללים תפילת גשם. חג שמחת תורה מציין סיום מחזור של קריאת התורה מתחילתה ועד סופה וכן התחלת קריאה חדשה מבראשית. בחג שמחת תורה שנקבע מדרבנן עולים כל המתפללים לתורה ונוהגים לעשות הקפות עם ספרי התורה. בארץ ישראל שני מועדים אלו נחגגים ביום אחד ואילו בחו"ל – בשני ימים נפרדים.

חנוכה

מתקיים בתאריכים: כ"ה בכסלו עד ב' או ג' בטבת. ימי החנוכה נהוגים מדרבנן והינם זכר לניצחון האל-טבעי של החשמונאים על היוונים, נס פך השמן וטיהור המקדש. כיום אנו נוהגים להדליק נרות חנוכה למטרת פרסומי ניסא.

ט"ו בשבט

מתקיים בתאריך: ט"ו בשבט. יום זה הינו מנהג. ט"ו בשבט הינו ר"ה לפירות האילן ונהוג לברך בו על פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

פורים

מתקיים בתאריך: י"ד באדר/ט"ו באדר. יום הפורים הינו מדרבנן ובו אנו חוגגים את נס הצלת העם היהודי מהשמדה בתקופת מלכות אחשוורוש. נוהגים לקרוא מגילה, ליתן מתנות לאביונים, לתת משלוחי מנות ולערוך משתה ושמחה.

נגישות